אם שרוצה להזין בחלב אם את תינוקה שאינו נצמד לשד מיד לאחר הלידה מסיבה כזו או אחרת, תצטרך לשאוב חלב מהשד. תדירות השאיבה תשפיע על היכולת של האם לייצר שפע חלב גם ימים רבים לאחר הלידה לכן יהיה צורך לשאוב לפחות שמונה פעמים ביממה.
גירוי השד לייצור חלב בימים הראשונים חשוב ביותר ולכן ההמלצה היא להתחיל לשאוב תוך ארבע שעות לאחר הלידה, גם אחרי לידה בניתוח קיסרי.
המשאבות שבבתי החולים משמשות מספר רב של אימהות. בית החולים מספק בד”כ את הערכה עם החלקים המיועדים לכל אם במהלך האשפוז. בבית חולים שבו לא מספקים חלקים אלה, תצטרך האם לרכוש את הערכה שתשמש אותה. במשאבות אלו יש אפשרות לשאיבה משני הצדדים בו זמנית כדי לקצר את זמן השאיבה ובכך לייעל אותה. אם שתצטרך לשאוב חלב גם לאחר השחרור מבית החולים תוכל לשכור משאבה זהה או דומה לזו ששימשה אותה בבית החולים.
חלב האם בימים הראשונים הוא הקולוסטרום, החלב הראשוני שמיוצר בגוף עוד בזמן ההיריון. מרקמו צמיג, הוא דביק ואינו יוצא מהשד בקלות. בניסיון לשאוב אותו ייתכן שהטיפות הראשונות יידבקו לדפנות המשפך או הבקבוק ויהיה קשה לאסוף אותן. כמו כן ייתכן שבשאיבות הראשונות, לעיתים אף במהלך היממה הראשונה כולה לא יצא כלל חלב. לכן הדרך היעילה להוציא קולוסטרום עבור התינוק תהיה בסחיטת שד ידנית ואיסוף טיפות הקולוסטרום במזרק או לתוך כפית.
גירוי השד, באמצעות שאיבה במשאבה או בסחיטה ידנית תיעשה כאמור שמונה פעמים ביממה לפחות אך לא בהכרח במרווחים קבועים בין השאיבות. אפשר לשאוב שעתיים או חצי שעה אחרי השאיבה האחרונה וגם לעשות הפסקה ארוכה יותר של ארבע או חמש שעות.
איך לשאוב:
- חשוב להתאים את גודל המשפך לגודל הפטמה. לפטמה גדולה יתאים משפך גדול יותר. אם הפטמה שלך משתפשפת בדפנות התעלה של המשפך, סימן שהוא קטן מדי.
- עוצמת השאיבה צריכה להיות העוצמה הנוחה המירבית. יש התחיל את השאיבה בעוצמה נמוכה ולהגבירה בהדרגה. אם יש תחושה של כאב, יש להחליש את העוצמה עד להיעלמות הכאב.
- עד לייצור שפע חלב, השאיבה המומלצת היא משני הצדדים בו זמנית במשך רבע שעה. נמצא שזו השאיבה המיטבית הן מבחינת כמויות החלב הן מבחינת ייעול הזמן.
אם השאיבה נעשית רק מצד אחד בכל פעם, יש לשאוב באופן הבא:
7 דקות מימין – 7 דקות משמאל
5 דקות מימין – 5 דקות משמאל
3 דקות מימין – 3 דקות משמאל.
סה”כ חצי שעה.
שימי לב שאין צורך לשאוב כל 3 שעות בדיוק והגמישות היא רבה!
בעת תכנון זמני השאיבות מומלץ להביא בחשבון את הנתונים הבאים:
- רמה גבוהה במיוחד של הפרולקטין, ההורמון המשפיע על ייצור החלב, נמצאת בדם האם כ-50 דקות לאחר תחילת ההנקה. אם כך, שאיבה של רבע שעה משני הצדדים, הפסקה של חצי שעה ושוב שאיבה של רבע שעה יכולות לתרום לייצור שפע חלב בצורה יעילה יותר
- רמה גבוהה של הורמון הפרולקטין קיימת גם בלילה ולכן ניתן לשקול שאיבה אחת גם בלילה
- לא מומלצת הפסקה של יותר מחמש שעות בין השאיבות
כאשר כמויות החלב גדלות, והאם מייצרת שפע חלב, אין צורך להמשיך לשאוב 7,5,3 דקות אלא אפשר לשאוב חמש עשרה דקות מכל צד ברציפות.
שאיבה להגברת כמויות החלב
שאיבות יכולות לסייע להגביר כמויות חלב כאשר יניקת התינוק אינה יעילה או כאשר יש צורך בהגברת הכמויות מכל סיבה שהיא.
- רצוי לשאוב לאחר ההנקה, כרבע שעה מכל צד או רבע שעה בו זמנית משני הצדדים
- חשוב לשאוב במשאבה מתאימה. כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה מכיוון שבחירת המשאבה תהיה תלויה בפער שבין כמות החלב שהאם מייצרת וכמות החלב הנדרשת לתינוק. ככל שהפער גדול יותר תהיה חשיבות לבחירת משאבה מקצועית יותר
- אם התינוק אינו יונק ביעילות, ייתכן שכדאי להגביל את זמן ההנקה ולהקפיד לשאוב לפחות שמונה פעמים ביממה
שאיבה להקלה על גודש
גודש, לעומת מלאות, הוא מצב לא תקין שבו חלב מצטבר בשד. אם לא חל שיפור בעזרת הנקה בלבד יהיה צורך להוציא חלב מהשדיים בעזרת משאבה.
לפני השאיבה חשוב לרכך את השדיים באמצעות עיסוי במיוחד באזור שמתחת לעטרה. אם הכאב אינו מאפשר העיסוי לעסות את השד אפשר להיעזר בקומפרסים קפואים או במשככי כאבים
אם התינוק אינו מצליח לינוק רק משום שהשד גדוש וקשה כדאי לשאוב לפני הנקה על מנת לרכך את השד ואז להציע לתינוק שוב לינוק.
אם התינוק לא יונק כלל, יש לשאוב את כמות החלב הדרושה להאכלתו. אם גם לאחר השאיבה של כמות החלב הנדרשת השד נשאר גדוש, יש להמשיך ולשאוב עד הקלה.