מאת: עינת טלמון
אני אוחזת בידי את התוכנית העשירה והדחוסה של הכנס השנתי של האיגוד לרפואת ילדים.
במכתב שמקדים את תוכנית הכנס הנקה היא הנושא הראשון, וזה מצוין, אלא שהיא מופיעה תחת הקטגוריה “עימות” ותחת הכותרת: “הנקה: האם בכל מחיר?”. האם בכל מחיר?? כשהדברים מוצגים כך דומה שהעימות כבר די הוכרע עוד לפני שהתקיים.
יש לברך על כך שנושא ההנקה מקבל התייחסות בכנס שעוסק ברפאות ילדים אלא שבמסגרת שכזו רצה האיגוד לברך ויצא מקלל. מדוע?
התוכנית כוללת מגוון נושאים בבריאות ותחלואת ילדים: אלרגיות, בעיות מעי, מתן ויטמינים, הפרעות תנועה ודיבור, חידושים ברפואת ילדים, תזונה, מחלות זיהומיות, חיסונים, מתן מענה רפואי בפייסבוק וקיצור תורנויות למתמחים. בכל המושבים משתתפים אנשי מקצוע הקשורים בתחום המדובר. רופאים מתמחים, רוקחים, מומחי התפתחות ילדים ואפילו משפטן במושב על התמודדות המשפט עם תופעת השיימינג נגד רופאים.
עם יוצא מן הכלל אחד: המושב-עימות שמוקדש להנקה.
בעד: דר’ דינה צימרמן, שעיסוקה נוגע בנושא והיא עומדת מקצועית בסטדנרטים של יתר משתתפי הכנס.
נגד: מגי אוצרי, דוקטורנטית למשפטים. אלא שהתואר של אוצרי אינו רלוונטי ואינו קשור בנושא. יש להניח שאוצרי הוזמנה לכנס בעקבות מאמר כאוב שפירסמה בעיתון הארץ על קשיים שחוותה בהנקה. על סמך ניסיונה האישי הסיקה שלא בכל מחיר. לגיטימי וזו זכותה. האם מקומה בכנס איגוד רופאי הילדים מול רופאת הנקה? האם גם ביתר מושבי הכנס מזמינים הורים שאינם אנשי מקצוע לנמק את דעתם על חיסונים למשל? מדוע לא הציבו בעמדת הנגד רופא שינמק מדוע מבחינה רפואית אין להניק בכל מחיר?
האקדמיה האמריקנית לרפואת הנקה קבעה שהנקה איננה שייכת לתחום הסגנון חיים (לייף סטייל) אלא לתחום בריאות הציבור. בכנס רפואי ההנקה, כמו כל נושא אחר שנדון בכנס ראויה לדיון ענייני מבוסס עובדות מתחום הבריאות בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הבריאות. דיונים על מחירים של ההנקה, במיוחד בחברה שלא תמיד תומכת באם המניקה, הם ראויים בהחלט וצריכים להתקיים בכנסים של משפטנים, סוציולוגים, אנתרופולגים, חוקרי תרבות ומומחים למגדר, ולא בכנסים רפואיים.
מעורר תמיהה שהגורמים שאמונים על בריאות ילדינו בוחרים לחמוק מאמירה ברורה וצלולה בשם ה”יחסיות” וה”איזון”.
