זאת היא לידתי השלישית, הפעם זאת היתה לידה לאחר סרטן בלוטת התריס. ההריון והלידה עברו בקלות יחסית כפי שעברו בשאר ילדי וגם הפעם היה לי ברור שאניק את עמית כפי שהנקתי את שאר ילדי.
להפתעתי הפעם היה הבדל שכנראה היה קשור לבלוטת התריס וכבר מההתחלה לא הצלחתי לספק לעמית את כמות החלב הדרושה לה באופן יציב, היו שבועות שהיא עלתה בצורה סבירה והיו שבועות שהעליה שלה לא היתה מספקת, אני הייתי מתוסכלת ומוטרדת. יכולתי להרגיש את השוני הפעם בכמות החלב בשדיי, יכולתי להרגיש את התיסכול של עמית בזמן שהיא מנסה לינוק חלב מהשד ללא הצלחה, הבנתי שלא תהיה ברירה ואני אצטרך לשלב בקבוק עם הנקה.
גם פה הופתעתי מעמית, היא ילדה עם אופי כל כך נוח אבל בנושא הבקבוק גילתה כבר מגיל צעיר עקשנות ולא הסכימה לשלב ביניהם, בתמיכתה של משפחתי הבנתי כי עליי בצער רב להפסיק להניק ולהעביר את עמית לבקבוק ופורמולה וכמה קשה שתהיה הדרך בסופו של דבר עמית תישבר לאחר כמה שעות ותבין כי היא צריכה לאכול מבקבוק.
אך לא כך היה, עמית התעקשה ולא הסכימה לאכול מהבקבוק ואז עלה הפחד שהיא תתייבש, בעצת האחיות והרופאים שטענו כי בגלל מצבי הרפואי אסור להישבר וכי עמית תלמד לאכול מבקבוק הגענו לבית החולים ושם עמית חוברה לאינפוזיה בגלל התייבשות.
הימים חלפו, עמית לא נשברה, וכל הזמן חוברה מחדש לאינפוזיה, הרופאים טענו כי יתנו לה 5 ימים לעבור לבקבוק ואם לא תישבר תצטרך להיות מחוברת לזונדה. הבנתי כי אנחנו ממשיכים להסתבך וכי אנחנו חייבים עזרה נוספת ובשלב הזה פניתי לשיר, יועצת ההנקה, לבקשת עזרה.
למרות שהיה זה חג סוכות, התקשרה שיר להבין מה קרה ומיד הגיעה לבית החולים לעזור לנו בתסבוכת שנקלענו אליה.
מה שהיה ברור הוא שחייבים להוציא את עמית מבית החולים מיד ולא להגיע למצב שמחדירים לה זונדה, שיר עם סבלנות אין קץ ניסתה לשכנע את עמית לעבור לכוס או לכפית, אך עמית כבר היתה חלשה מידי ואז במחשבה מקורית תוך שיתוף פעולה והסכמה שלנו הוחלט להחזיר את עמית להנקה מלאה ולהוסיף צינורית עם פורמולה שתתחבר לשד ותיתן לעמית את התוספת אשר הגוף שלי לא מסוגל לתת.
עמית מיד התחברה לשד ולמחרת כבר חזרנו הביתה, לשמחתי גיליתי כי הפרוצדורה היתה פחות מורכבת ממה שחשבתי ואפשר להסתדר איתה אפילו בחברה ולחזור לחיים רגילים. היום עמית עוד לא מוכנה לאכול מבקבוק אך אוכלת בהנאה רבה מוצקים מכפית בתוספת להנקה.
שיר ליוותה אותנו עם סבלנות ושלווה, הקשיבה לעמית וכיבדה את רצונה, היום אני יודעת שיש לשתינו אוזן קשבת ועזרה, אנחנו שלוות ושמחות בזכות שיר המדהימה.
נישאר לי רק להמשיך ולהודות לשיר המקסימה ולהמליץ עליה בחום רב.